הלכה: הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה שֶׁלְּיַיִן כול'. בְּכוֹס זֶה. וּבְמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה מִתְקַדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת. זְכֵה בוֹ וּבְמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. אִם יֵשׁ בְּמָה שֶׁבְּתוֹכוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה מִתְקַדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת. לֹא זָכָת אֶלָּא בְּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מתני' דלא כר' אליעזר. דפ''ו דגיטין הלכה ג' דאמרינן שם לר''א לעולם מראה מקום הוא לו עד שיאמר אל תגרשנה אלא במקום פלוני וכן בקידושין עד שיאמר אל תקדשנה אלא במקום פלוני:
גמ' בכוס זה. אמר לה התקדשה לי בכוס זה ובמה שבתוכו אם הכוס עם מה שבתוכו שוה פרוטה מתקדשת:
זכה בו ובמה שבתוכו. ואם אמר לה התקדשי לי בו ובמה שבתוכו צריך שיהי' במה שבתוכו שוה פרוטה ולא זכת אלא במה שבתוכו בלבד והכי איתא בתוספת' פ''ב דלא תימא הא דאמר לה במה שבתוכו מפני חשיבות המשקה שבתוכו קאמר ודעתו הי' שתזכה גם בכוס קמ''ל:
משנה: 26b הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה שֶׁל יַיִן וְנִמְצָא שֶׁל דְּבַשׁ. שֶׁל דְּבַשׁ וְנִמְצָא שֶׁל יַיִן. בְּדֵינָר זֶה שֶׁל כֶּסֶף וְנִמְצָא שֶׁל זָהָב. שֶׁל זָהָב וְנִמְצָא שֶׁל כֶּסֶף. עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָנִי וְנִמְצָא עָשִׁיר. עָשִׁיר וְנִמְצָא עָנִי. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם הִטְעָהּ לִשְׁבָח הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹהֵן וְנִמְצָא לֵוִי. לֵוִי וְנִמְצָא כֹהֵן. נָתִין וְנִמְצָא מַמְזֵר. מַמְזֵר וְנִמְצָא נָתִין. בֶּן עִיר וְנִמְצָא בֶּן כָּרַךְ. בֶּן כָּרַךְ וְנִמְצָא בֶּן עִיר. עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ וְנִמְצָא רָחוֹק. רָחוֹק וְנִמְצָא קָרוֹב. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בַת אוֹ שִׁפְחָה מְגוּדֶּלֶת וְאֵין לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי וְיֵשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי בָנִים וְיֵשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי וְאֵין לוֹ. וְעַל כּוּלָּם אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרָה בְּלִבִּי הָֽיְתָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכֵן הִיא שֶׁהִיטְעַתּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים (אינה מקודשת.) אבל מכל מקום בעיא גט מספק כיון דלא פי' דילמא דעתיה נמי אנדרנית:
הרי היא במקום פלוני. מראה מקום הוא לו ואין זה תנאי:
מתני' והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת. דדוקא קא''ל במקום פלוני שיש לו שם אוהבים ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם ימחו בידו:
מתני' התקדשי לי בכוס זה של יין כו' אינה מקודשת. דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:
רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זה מקודשת. לא פליג ר''ש אלא בשבח דממון דמסתמא ניחא לה בשבח אבל לא בשבח דיוחסין כדמפ' בגמרא ואין הלכה כר''ש:
שפחה מגודלת. שמגדלת הבנים פי' אחר גודלת קולעת שער הנשים:
אע''פ שאמרה בלבי היתה להתקדש. דדברים שבלב אינם דברים:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם הִטְעָהּ לִשְׁבָח מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאִם הִטְעָהּ לִשְׁבַח יְחָסִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹהֵן וְנִמְצָא לֵוִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ה''ז מקודשת. אסיפא קאי וקאמר דבהא אף ר''א ואף רבנן דפליגי התם בגיטין מודו הכא בקידושין דלכ''ע בסיפא מראה מקום הוא לו:
מתניתא אמרה כן כו'. ולא פליג ר''ש דאע''ג דלוי ונמצא כהן לשבח הוא משום דיכולה היא מימר לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי שישתרר עלי מחמת יחוסו:
מודה ר''ש. בשבח יוחסין כדמפרש טעמא לקמיה:
נִיחָא כֹּהֵן וְנִמְצָא לֵוִי. לֵוִי וְנִמְצָא כֹהֵן. יְכוֹלָה הִיא מֵימַר. לָא הֲוֵינָא בְעָייָא דִי רוּחֵיהּ רַבָּא עָלַי. בֶּן כָּרַךְ וְנִמְצָא בֶּן עִיר. בֶּן עִיר וְנִמְצָא בֶּן כָּרַךְ. יְכוֹלָה הִיא מֵימַר. בְּעָייָא הֲוֵינָא מִצְטְנָעָא. עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ וְנִמְצָא רָחוֹק. נִיחָא קָרוֹב וְנִמְצָא רָחוֹק. רָחוֹק וְנִמְצָא קָרוֹב. יְכוֹלָה הִיא מֵימַר. בְּעָייָא הֲוֵינָא מְטַרְפְּסָא אָֽזְלָה מְטַרְפְּסָא אַתְייָא. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בַת אוֹ שִׁפְחָה גוֹדֶלֶת. וְאֵין לוֹ. נִיחָא. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי. וְאֵין לוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה לוֹ בְסוֹף הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בַּת לְגוֹדְלָתִיךְ וְשִׁפְחָה לְשַׁמְשׁוֹתִיךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
כיני מתניתא. כן המתני' מיירי שאמר לה יש לי בת פה בביתי לגודלתיך לגדל בנייך ושפחה לשמשותיך ונמצא שאין לו:
ה''ג על מנת שאין לו בת או שפחה גודלת ויש לו ניחא. שהרי אנו רואין שיש לו אלא ע''מ שיש לו ואין לו הגע עצמך שהיה לו בסוף העולם ומנין אנו יודעין שאין לו אפשר בסוף העולם יש לו בת או שפחה:
מטרפסא אזלא. רוצה אני להיות מטרפסה והולכת ומטרפס' ובאה ולהתענג בהלוך וטיול:
רחוק ונמצא קרוב. מ''ט הרי לשבח הוא:
בן עיר ונמצא בן כרך. הרי לשבח הוא וקאמר משום דיכולה היא מימר בעייא הוינא מצטנעא רוצה אני להיות בביתי בצנעה בנחת ומנוחה כדרך בני העיר שאין הרבה בני אדם מצויין שם כמו בכרכין:
משנה: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְהָלַךְ וְקִידְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי וְקִידְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים (אינה מקודשת.) אבל מכל מקום בעיא גט מספק כיון דלא פי' דילמא דעתיה נמי אנדרנית:
הרי היא במקום פלוני. מראה מקום הוא לו ואין זה תנאי:
מתני' והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת. דדוקא קא''ל במקום פלוני שיש לו שם אוהבים ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם ימחו בידו:
מתני' התקדשי לי בכוס זה של יין כו' אינה מקודשת. דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:
רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זה מקודשת. לא פליג ר''ש אלא בשבח דממון דמסתמא ניחא לה בשבח אבל לא בשבח דיוחסין כדמפ' בגמרא ואין הלכה כר''ש:
שפחה מגודלת. שמגדלת הבנים פי' אחר גודלת קולעת שער הנשים:
אע''פ שאמרה בלבי היתה להתקדש. דדברים שבלב אינם דברים:
הלכה: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְלוֹנִית כול'. מַתְנִיתָא דְלָא כְרִבִּי לָֽעְזָר. בְּרַם כְּרִבִּי לָֽעְזָר לְעוֹלָם הִיא מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ. אַל תַּקְדִּישֶׁינָּה לִי אֶלָּא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְהָלַךְ וְקִידְּשָׁהּ בֲּמָקוֹם אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מתני' דלא כר' אליעזר. דפ''ו דגיטין הלכה ג' דאמרינן שם לר''א לעולם מראה מקום הוא לו עד שיאמר אל תגרשנה אלא במקום פלוני וכן בקידושין עד שיאמר אל תקדשנה אלא במקום פלוני:
גמ' בכוס זה. אמר לה התקדשה לי בכוס זה ובמה שבתוכו אם הכוס עם מה שבתוכו שוה פרוטה מתקדשת:
זכה בו ובמה שבתוכו. ואם אמר לה התקדשי לי בו ובמה שבתוכו צריך שיהי' במה שבתוכו שוה פרוטה ולא זכת אלא במה שבתוכו בלבד והכי איתא בתוספת' פ''ב דלא תימא הא דאמר לה במה שבתוכו מפני חשיבות המשקה שבתוכו קאמר ודעתו הי' שתזכה גם בכוס קמ''ל:
הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. אוֹף רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֶה בָהּ. שֶׁאֵינוֹ אֶלֵּא כְמַרְאֶה לָהּ מָקוֹם. אוֹף רַבָּנִין מוֹדֵיי בָהּ. שֶׁאֵינוֹ אֶלֵּא כְמַרְאֶה לָהּ מָקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
ה''ז מקודשת. אסיפא קאי וקאמר דבהא אף ר''א ואף רבנן דפליגי התם בגיטין מודו הכא בקידושין דלכ''ע בסיפא מראה מקום הוא לו:
מתניתא אמרה כן כו'. ולא פליג ר''ש דאע''ג דלוי ונמצא כהן לשבח הוא משום דיכולה היא מימר לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי שישתרר עלי מחמת יחוסו:
מודה ר''ש. בשבח יוחסין כדמפרש טעמא לקמיה:
משנה: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים תֵּצֵא שֶׁלֹּא בַּכְּתוּבָּה. שֶׁכָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים פּוֹסְלִין בַּנָּשִׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים (אינה מקודשת.) אבל מכל מקום בעיא גט מספק כיון דלא פי' דילמא דעתיה נמי אנדרנית:
הרי היא במקום פלוני. מראה מקום הוא לו ואין זה תנאי:
מתני' והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת. דדוקא קא''ל במקום פלוני שיש לו שם אוהבים ואם בא אדם לומר דברים עלי בפניהם ימחו בידו:
מתני' התקדשי לי בכוס זה של יין כו' אינה מקודשת. דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:
רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זה מקודשת. לא פליג ר''ש אלא בשבח דממון דמסתמא ניחא לה בשבח אבל לא בשבח דיוחסין כדמפ' בגמרא ואין הלכה כר''ש:
שפחה מגודלת. שמגדלת הבנים פי' אחר גודלת קולעת שער הנשים:
אע''פ שאמרה בלבי היתה להתקדש. דדברים שבלב אינם דברים:
הלכה: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַאִשָּׁה כול'. תַּנִּינָן מוּמִין. בְּאֵילּוּ נְדָרִים אָֽמְרוּ. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. נָֽדְרָה שֶׁלֹּא לוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן וְשֶׁלֹּא לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵּי צִבְעוֹנִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. 27a כְּלֵי פִשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִין מִבֵּית שְׁאָן כִּכְלֵי צְבוּעִין הֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָמַר לָהּ. עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלַיִךְ נְדָרִים. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ. עַל מְנָת שֶׁאֵין לִיךְ נֵדֶר. אֲפִילוּ נָֽדְרָה שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל חָרוּבִין נֵדֶר הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תנינן מומין כו'. סוגיא זו כתובה בפרק המדיר ושם פירשתי היטב ע''ש:
הָֽלְכָה אֶצֶל הַזָּקֵן וְהִתִּיר לָהּ הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. אֶצֶל הָרוֹפֵא וְרִיפְּאָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מַה בֵין זָקֵן וּמַה בֵין רוֹפֵא. זָקֵן עוֹקֵר אֶת הַנֵּדֶר מֵעִיקָּרוֹ. רוֹפֵא אֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא מִיכָּן וּלְהַבָּא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵי. אֲפִילוּ הָֽלְכָה אֶצֶל הַזָּקֵן וְהִתִּיר לָהּ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. בְּדִין הָיָה אֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חָכָם שֶׁהַזָּקֵן עוֹקֵר הַנֵּדֶר מֵעִיקָּרוֹ. וְלָמָּה אָֽסְרוֹ נֵדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם. מִפְּנֵי נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. רִבִּי לָֽעְזָר. וּמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. רַבָּנִין. כּוּלָּהּ רַבָּנִין. מָאן דְּאָמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. רַבָּנִין. מָאן דְּאָמַר. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁאִם הוֹלֶכֶת הִיא אֶצֶל הַזָּקֵן וְהוּא מַתִּיר לָהּ אֶת נִדְרָהּ וְהִיא אֵינָהּ הוֹלֶכֶת. לְפוּם כֵּן מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. מַאי טַעֲמָא דְמָאן דָּמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט. שֶׁלֹּא תֵלֵךְ אֶצֶל הַזָּקֵן וְיַתִּיר לָהּ אֶת נִדְרָהּ וְקִידּוּשִׁן חָלִין עָלֶיהָ לְמַפְרֵעַ וְנִמְצְאוּ בָנֶיהָ בָּאִין לִידֵי מַמְזֵירוּת. לְפוּם כֵּן אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא בְלֹא גֵט.
כְּנָסָהּ סְתָם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מַתְנִיתָא בְּשֶׁקִּידְּשָׁהּ עַל תְּנַאי וּכְנָסָהּ סְתָם. אֲבָל אִם קִידְּשָׁהּ סְתָם וּכְנָסָהּ סְתָם יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ קִידְּשָׁהּ סְתָם וּכְנָסָהּ סְתָם אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. וְאָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּצְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט אֲפִילוּ קִידְּשָׁהּ עַל תְּנַיי וּכְנָסָהּ עַל תְּנַאי. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. קִידְּשָׁהּ סְתָם וְגֵירְשָׁהּ מִן הָאֵירוּסִין מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָיוּ בָהּ מוּמִין וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ הָאָב צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. הָא אִם הֵבִיא רְאָייָה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. מַה חֲמִית לְמֵימַר. בְּשֶׁקִּידְּשָׁהּ סְתָם וְגֵירְשָׁהּ מִן הָאֵירוּסִין. מָה אֲנָן קַייָמִין מִן דְּבַתְרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. בְּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר. אֲבָל בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן. וְאִים בְּמַתְנֶה אַף בְּמוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי טוֹעֵן הוּא. אָֽמְרִין חֲבֵרַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. אֱמוֹר דְּבַתְרָה וּתְהֵא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִכְנְסָה לִרְשׁוּת הַבַּעַל הַבַּעַל צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה. הָא אִם הֵבִיא הַבַּעַל רְאָייָה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. וְהֵיךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּקַיסָרִין. מַתְנִיתָא בְּשֶׁכָּנַס וְלֹא בָעַל. מַה דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֶׁכָּנַס וּבָעַל. אֲנִי אוֹמֵר. נִתְרַצָּה לוֹ בִּבְעִילָה.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source